בראשׁית טז13 וַתִּקְרָ֤א שֵׁם־יְהוָה֙ הַדֹּבֵ֣ר אֵלֶ֔יהָ אַתָּ֖ה אֵ֣ל רֳאִ֑י כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה הֲגַ֥ם הֲלֹ֛ם רָאִ֖יתִי אַחֲרֵ֥י רֹאִֽי

​

בראשׁית כב14 וַיִּקְרָ֧א אַבְרָהָ֛ם שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא יְהוָ֣ה ׀ יִרְאֶ֑ה אֲשֶׁר֙ יֵאָמֵ֣ר הַיּ֔וֹם בְּהַ֥ר יְהוָ֖ה יֵרָאֶֽה

​

אלוהים ראה את הגר, אך היא לא ידעה זאת עד כי ראתה אותו, הרואה אותה. יאושה הפך להתפלאות, ״כיצד זאת שראיתי את הרואה אותי?״

​

בהר, אלוהים ראה את הצורך וסיפק את האיל. מה שאלוהים סיפק הוכיח שהוא ראה את הצורך.

​

וכך אנו עומדים לפני אלוהים בעד עמנו, רואים באמונה את האלוהים הרואה אותנו. וכך נעמוד עד כי היאוש והצורך יהפכו לפליאה, עד כי ימלא אלוהים את הצורך באשר סיפק בישוע -- שה האלוהים.